החלטה בתיק רע"א 3238/10

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' צ'רניאק) בע"ר 27727-02-10 מיום 22.3.2010.

רקע והליכים קודמים

1.        המשיבים הגישו ביום 1.9.2004 תביעה כנגד מספר רב של נתבעים, וביניהם המבקש.

           ביום 26.4.2009 הגישו המשיבים בקשה להורות על תחליף להמצאת כתב התביעה למבקש. בבקשתם טענו המשיבים כי ניסו להמציא את כתב התביעה למבקש במענו הרשום ברשם החברות, אך שם מתגוררים הוריו שסירבו לקבל לידיהם את כתב התביעה. כן טענו המבקשים כי לאחר שניסו להמציא לו את כתב התביעה במענו זה, נודע להם שהמבקש מועסק בחברה הממוקמת בהולנד, אך גם שם לא הצליחו ליצור עימו קשר. משכך, התבקש בית המשפט להורות על המצאת כתב התביעה על דרך של הדבקת עותק ממנו במענו הרשום של המבקש או במען החברה בה הוא רשום כדירקטור או לחלופין על המצאתו בדרך של פרסום הודעה בעיתון יומי.

2.        ביום 13.12.2005 קיבל כבוד רשם בית המשפט המחוזי (כתוארו אז) השופט ש' ברוך ז"ל את הבקשה להורות על תחליף המצאה והורה על המצאת התביעה על דרך של מודעה בעיתון יומי בהולנד. ואולם, ביום 18.1.2007 ביטל הרשם את החלטתו, לבקשת המבקש, זאת מן הטעם שהמשיבים לא ביקשו וממילא לא ניתן להם היתר להמצאת התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט, ועל כן לא ניתן להורות על תחליף המצאה מחוץ לישראל. בסיומה של ההחלטה צויין כי "אם ירצה המבקש [המשיבים דכאן - י.ד.] לפעול לזימון המשיב מחו"ל, יגיש בקשה נפרדת וחדשה".

3.        ביום 7.5.2007 הגישו המשיבים בקשה נוספת להורות על תחליף המצאה. בבקשה זו טענו המשיבים כי נודע להם שהמבקש משמש כנושא משרה בשתי חברות, כי ניסו להמציא לו את כתב התביעה במשרדי אותן החברות, וכי שכרו חוקר שימציא לו את כתב התביעה אך אף הוא לא הצליח לעשות כן. משכך, חזרו המשיבים על בקשתם כי בית המשפט יורה על המצאת התביעה באמצעות תחליף המצאה בדמות של הדבקת עותק מכתב התביעה במענו הרשום של המבקש או במענה של החברה בה הוא מועסק וכן בבית המשפט או על דרך של פרסום הודעה בעיתון יומי.

           ביום 17.5.2007 נדחתה בקשת המשיבים להורות על תחליף המצאה על ידי כבוד הרשם השופט א' אורנשטיין בקובעו כי הבקשה נדונה ונדחתה בהחלטה מיום 18.1.2007 הנזכרת לעיל.

4.        ביום 13.7.2009 הגישו המשיבים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד המבקש. בבקשתם טענו המשיבים כי נודע להם כי המבקש מעביר את מרבית זמנו בחוץ לארץ, וכאשר הוא מגיע לישראל הוא מתגורר אצל הוריו או אצל מר יעקב מימון (הנתבע 3 במסגרת ההליך העיקרי). בנוסף, טענו המשיבים כי התברר להם כי בעת שהותו בישראל הגיע המבקש למשרדי נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ. עוד נטען כי ביום 13.5.2007 הבחינו חוקרים מטעם המשיבים כי רכבו של המבקש חונה בחניית הבניין של הוריו, אך משפנו לדירתם סירבו הוריו של המבקש לקבל בשמו כל חבילה. נטען כי החוקרים הותירו את החבילה מול דלת הכניסה לבית וכי אביו של המבקש זרק את החבילה במורד מדרגות הבניין. בהמשך נטען כי לאחר מכן הבחינו החוקרים במבקש יוצא מהבניין יחד עם אביו, לוקח את החבילה ומכניסה לרכבו. נטען כי החוקרים שוחחו עם המבקש שדרש מהם לא התקרב למקום יותר. עוד נטען כי מספר ימים לאחר מכן נשלח אליהם כתב התביעה בצירוף דרישה להפסיק ולהטריד את אביו של המבקש. לטענת המשיבים, בכך בוצעה המצאה כדין. אעיר כי בבקשה נזכרו החלטותיו של השופט ברוך אך החלטתו הנזכרת לעיל של השופט אורנשטיין לא נזכרה.

5.        ביום 15.7.2009 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המבקש על ידי כבוד השופט י' זמיר, כשכיהן עוד כרשם בית המשפט המחוזי (להלן: פסק הדין). ביום 1.10.2009 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין וביום 2.10.2009 קבע השופט זמיר, כשכיהן עוד כרשם, מועדים להגשת תגובה לבקשה ותשובה לתגובה זו. במסגרת בקשתו טען המבקש, בין היתר, כי הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה הוגשה תוך התעלמות מההחלטות הקודמות שניתנו בהן נקבע לטענתו כי הדרך הראויה להמצאת כתב התביעה היא באמצעות קבלת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.

6.        ביום 14.10.2009 מונה השופט זמיר לשופט בבית המשפט המחוזי. במקביל, ביום 15.10.2009 ניתן על ידי בית משפט זה פסק דין בע"א 2517/08 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' נפטא חברה ישראלית לנפט בע"מ (לא פורסם, 15.10.2009). בפסק דין זה התקבל ערעור על פסקי דין חלקיים נגד נתבעים אחרים במסגרת התביעה. בפסקי הדין שניתנו על ידי השופט זמיר, כששימש כרשם, נקבע כי תביעת המשיבים כנגד חלק מהנתבעים התיישנה. בית משפט זה קבע כי יש לקיים בירור עובדתי על מנת להכריע בשאלת ההתיישנות והורה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי. בית המשפט הצביע של מספר דרכים שונות להמשך בירור התביעה וציין כדלקמן:

 "קיימת דרך רביעית והיא נראית לנו הדרך העדיפה בנסיבות המורכבות של העניין. אנו בדעה כי רצוי שהטיפול בהליך כולו יועבר לשופט במקום שיישאר לעת הזו בידי הרשם. כך ניתן יהיה 'לחסוך' ערכאה, במובן זה שלא יהא מקום לתקיפתן של החלטות אחרות של הרשם בפני שופט של בית המשפט המחוזי. משיבוא העניין בפני שופט תחת רשם, יחליט הוא האם לדון בנפרד ותחילה בסוגיית ההתיישנות או שמא בגדרו של ההליך העיקרי..."

7.        ביום 22.12.2009 התקיים דיון במעמד הצדדים לפני השופט זמיר, וביום 26.1.2010 ניתנה החלטתו בשורה של עניינים. באשר למבקש, קבע השופט זמיר כי הוא מקבל את הבקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה מחובת הצדק וכי על המשיבים להגיש בקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט ככל שברצונם להמציא למבקש את כתב התביעה. את החלטתו זו נימק השופט זמיר בכך כי ההחלטות, הגם שאינן מגבשות מעשה בית דין, יש בהן כדי להתוות דרך דיונית ברורה לגבי דרך ההמצאה הראויה אשר מן הראוי לדבוק בה. הוסיף השופט זמיר וקבע כי ככל שרצו המשיבים להשיג על קביעות בית המשפט באשר לדרך דיונית זו היה עליהם להגיש ערעור על ההחלטות, או לחלופין להגיש בקשה מחודשת לאישור תחליף המצאה אם התקיים שינוי נסיבות המצדיק זאת - והם לא פעלו בדרכים אלה, אלא על דעת עצמם ניסו להמציא את התביעה למבקש או למורשיו בישראל. כן נקבע כי ההחלטות ניצבות בפני עצמן ואינן תלויות בשאלה האם המבקש מגיע לישראל, או לאינטנסיביות הקשר שלו עם שותפים עסקיים שונים. כך גם נקבע כי אין רלבנטיות לשאלת ידיעתו של המבקש אודות הגשת התביעה נגדו.

           במסגרת החלטה זו, כאמור, ניתנו החלטות הנוגעות להמשך בירור התביעה. כך למשל נקבע כי תינתן הארכת מועד בת 10 ימים לאחד הנתבעים להגיש תגובה לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגדה; כן נקבע כי על המשיבים להגיש בקשה חדשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד נתבע אחר. לבסוף, בחלקה האחרון של ההחלטה, הורה השופט זמיר על פיצול הדיון בתביעה, כך שתחילה תשמענה ראיות בנוגע לטענות הסילוק על הסף שהעלו חלק מן הנתבעים.

8.        על החלטה זו הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקש הגיש בקשה למחיקת הערעור וטען כי ההחלטה ניתנה על ידי השופט זמיר בכובעו כשופט ולא כרשם ועל כן אין לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בערעור על החלטתו. בפי המבקש אף היו טענות לגופם של דברים. מאחר שהמבקש חוזר על טענות אלה במסגרת בקשת רשות הערעור לא אפרט אותן כעת.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

9.        בית המשפט המחוזי קבע כי ההחלטה על ביטול פסק הדין ניתנה על ידי השופט זמיר במעמדו כרשם, וזאת בשל העובדה כי פסק הדין ניתן כששימש השופט זמיר כרשם. בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי גם אם קיימת החלטה המורה על המצאת כתב התביעה מחוץ לתחום השיפוט או על תחליף המצאה, אין לומר כי לא בוצעה המצאה כדין, כל זאת מאחר שתכלית ההמצאה היא הבאה לידיעת נתבע את עובדת הגשת כתב תביעה נגדו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי בין הצדדים מחלוקת עובדתית האם בוצע המצאה אישית למבקש אם לאו, ועל כן הורה על השבת הדיון בבקשה לביטול פסק דין לפני השופט זמיר בסמכותו כרשם על מנת שתוכרע מחלוקת זו.

10.      מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

טענות המבקש

11.      המבקש טוען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בהעדר סמכות. לטענת המבקש, החלטת כבוד השופט זמיר ניתנה בתפקידו כשופט, ועל כן לא הייתה מוקנית למשיבים זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. כן נטען כי אף בקשת רשות ערעור בעניין לא ניתן היה להגיש וזאת בהתאם לסעיף 1(7) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2007. בנוסף, נטען על ידי המבקש כי פסק הדין עומד בסתירה להחלטות הקודמות עליהן עמדתי בפסקאות 2 ו-3 לעיל, לפיהן המצאת כתב התביעה למבקש תעשה בדרך של הגשת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט.